ויסות חושי ותסמונת האיקס השביר
בילדים בעלי תסמונת ה-X השביר ניתן לזהות מספר בעיות אותן ניתן להגדיר כבעיות ויסות:

Sensory regulation by Alternative Heat

  • נטייה להתעוררות קלה או קושי ניכר בהתעוררות (הילדים מתעוררים מכל רחש או שינוי במגע) ,
  • תגובתיות יתר  לגרויים פשוטים או חוסר תגובתיות לגרויים משמעותיים או חוסר ביכולת להבדיל ולכוון את תשומת הלב לגרוי המשמעותי יותר מולו ניצב הילד:
  • רגישות למגע פני-השטח (למשל תוויות בגדים)
  • בעיית יניקה ואכילה.
  • גם מגע עם מים יכול להוות תחושה לא נעימה עבור ילדים אילו והם יעדיפו להימנע מרחיצה ומפעילויות שונות כגון סירוק וכדומה עקב תחושת המגע שהן גורמות.
  • הימנעות מקשר עין:  כנראה בשל העומס החושי שיש במבט מסוג זה.

עיקר הבעייה יכול להיווצר כאשר יש צורך בשילוב מידע ממספר חושים שונים, המביאה את החולים באיקס השביר ללחץ וחרדה.

חלק מהילדים מפצים על הירידה ביכולת-החישה בהתנהגות מעוררת כגון נפנוף ידיים, שפשופן אחת בשנייה, נשיכת איזורי עור שונים או נשיכת הבגדים ונדנוד חוזר של כל הגוף. חלק מצורות ההתנהגות הללו מתגברות בזמן חרדה או מצוקה .

במקביל יכולות להיות גם בעיות בתחום המוטוריקה העדינה הן עקב בעיות החישה והן עקב הבעיות בתכנון פעולות מופשטות בסדר שנהגה מראש.

התפתחות מוטורית

הבעיה החושית יכולה גם להביא לבעיה תנועתית. למשל פגיעה ביכולת שווי המשקל יכולה לגרום לבעיה בהליכה, עליה במדרגות, קפיצה וכדומה. אבני הדרך בילדים אילו תושגנה בצורה איטית יותר מהמצופה אך רוב הבנים ילכו עד גיל שנתיים.
בילדים הסובלים מבעיה בתחושת המנח (המאפשרת לגוף לדעת כיצד הוא ניצב בחלל התלת-מימדי)  תהיה היציבה לקויה , כמו כן צורת ההליכה תהיה "מוזרה" וכן גם תנועות העיניים.

הוסף תגובה

text#before#comment#box