נשאות התסמונת/ הרצאתה של ד"ר לידיה גביס בכנס השני של העמותה לתסמונת האיקס השביר 10.10.13
עיקרי הרצאתה של ד"ר לידיה גביס,  מנהלת מרכז קש"ת והמכון להתפתחות הילד בבי"ח שיב"א, תל השומר,
ונשיאת הכבוד של העמותה, בנושא הנשאות של תסמונת האיקס השביר:

שכיחות הנשאות בארץ כפולה מזו שבעולם –  1:110 בארץ לעומת 1:250 בעולם.

נשאות היא פרה-מוטציה של התסמונת:

אם במצב תקין ישנם פחות מ-55 חזרות של הצירוף CGG על כרומוזום ה-X

ובמצב מוטציה מלאה יש מעל 200 חזרות
מצב פרה-מוטציה, נשאות, הוא מצב בניים של 55-199 חזרות CGG על כרומוזום X.
ישנם מצבי בניים, בעיקר אצל נשים, שבהם מספר החזרות הינו גבוה מ-200 אך אין ביטוי של התסמונת ולכן מבחינה גנטית הן נחשבות לבעלות תסמונת איקס שביר (מוטציה מלאה) ומבחינה קלינית הן נחשבות לנשאיות.

בדיקת הנשאות: 

נמצא שמספר החזרות של הצירוף CGG על כרומוזום ה-X קיים בכל הרקמות בגוף אך לא מתבטא בכל הרקמות ולעיתים יכול להיות מצב של מוזאיקה – מצב בו כמות החזרות שונה בתאים שונים. כמו כן, בנשים יש שני כרומוזומי X אשר בכל אחד מהם מספר שונה של חזרות ולעיתים ברקמות שונות מתבטא ה-X התקין וברקמות אחרות ה-X הלא תקין. מספר חזרות גבוה על ה-X שהתבטא משפיע בעיקר על מערכת העצבים, המח ומערכת הרבייה.

חשוב גם לציין שלא נמצא קשר לינארי חד משמעי בין חומרת הסימפטומים השונים של תסמונת האיקס השביר לבין כמות החזרות שנמצאה בבדיקה בדם, כלומר, יתכן מקרה שבו לשני נשאים או חולים יהיה מספר דומה של חזרות אך הביטוי הסמפטומטי באחד מהם יהיה חמור יותר מבאחר.הבדליםאלו יכולים לנבוע מתהליכים שקורים לאחר התרגום של קוד הגנטי לחלבון ובהחלט מושפעים גם מגורמים סביבתיים כגון טיפול אינטנסיבי.

נשאות בגברים

בתאי המין יש רק מחצית מהכרומוזומים, כלומר במחצית מהביציות יכול להיות X תקין או X לא תקין ובמעבר לדור הבא כמות החזרות יכול לגדול.
בעוד שאצל בת לאם נשאית יתקבל מספר דומה של חזרות, אצל בנים לאם נשאית בד"כ כמות החזרות  עולה והופכת למוטציה מלאה. לכן ככל שמספר החזרות גדול יותר, יש סיכוי גדול יותר שהבן של הנשאית יהיה חולה בתסמונת.

נשאות גברים לרב לא נבדקת אלא רק בדיעבד, בדרך כלל בעקבות נכד עם תסמונת מלאה.
בגברים, האב אינו מעביר את הנשאות לבן (כי הבן מקבל מהאב כרומוזום Y בלבד), ולבת האב מעביר בדרך כלל אותו מספר של חזרות, כלומר, מעביר לבת את הנשאות בלבד שאינה מתפתחת אצלה לתסמונת אבל כן עלולה להתפתח אצל ילדיה. לעיתים כאשר כמות החזרות מתקרבת ל 200, גם במעבר לבת הכמות יכולה לגדול ולהפוך למוטציה מלאה, אבל עדיין לבת יש X נוסף מההורה השני.
לכן, לרב רק כאשר נולד נכד חולה, מתגלה דבר הנשאות של התסמונת במשפחה ורק לאחר שנבדקים בני המשפחה לעיתים מתגלה שהנשא הוא הסבא או הסבתא.

תסמיני נשאות

  • FXTAS – פרקינסון ושיכחה – בעיקר בגברים נשאים בגיל מבוגר יחסית.
    מאפיינים: רעד בהליכה, ירידה קוגנטיבית בעיקר של תפקוד ניהולי (ראיה של מספר דברים בבת אחת), נרופטיה (בעיה בעצבים ההקפיים) ואי סדירות לחץ דם. זוהי מחלה נדירה היכולה להחמיר לאורך תקופה של כ-25 שנה בד"כ אצל גברים אקדמאים עם יכולות קוגנטיביות גבוהות. רופא משפחה שאינו מודע לתסמונת עלול לאבחן זאת כפרקינסון, אלצהיימר או במקרים קלים יותר כאוסטאוארטריטיס.
    התסמונת הרבה יותר נדירה אצל נשים נשאיות ומאוד נדירה אצל בעלי התסמונת עצמה.
  • POI – אי ספיקה שלייתית – פוריות ובלות בנשים מתחת לגיל 40.
    קיימת ב-1% מהאוכלוסיה, אך בנשים נשאיות של איקס שביר קיימת בשכיחות של 23%. בממוצע גיל הבלות אצל הנשאיות מוקדם ב-5 שנים ודוקא אצל נשים נשאיות עם מספר חזרות נמוך יחסית 80-100.
  • סממנים פסיכיאטרים – שכיחות יתר של לקויות בספקטרום האוטיסטי.
    בגברים נשאים – הפרעות במצב רוח והפרעת חרדה
    בנשים נשאיות – הפרעות במצב רוח, בעיקר דכאון, חרדה ולקויות קשר.
    לקויות למידה – בעיקר בתחום החשבון (דיסקלקוליה)

לסיכום

ככל שנדע יותר עובדות ונאסוף יותר נתונים, כך נוכל לעבור לשלב הבא של התערבות מניעתית, כגון תכנון המשפחה ופריצת דרך בטיפול תרופתי, וייתכן שלתרופות אשר מפותחות בימים אלו מתוך הבנת המנגנון הגנטי, יהיו השלכות על הטיפול של מחלות ניווניות של הגיל המבוגר.

את מצגת ההרצאה ניתן לראות כאן ובקרוב הוידאו.

הוסף תגובה

text#before#comment#box